28/06/2017

עמוד הבית |  חדשות | כתוב לנו | הרשמה לניוזלטר | הפוך לדף הבית | הוסף למועדפים |

לוגו
 

מבזקים

יועץ שר חדש ונמרץ לשר איוב קרא

יועץ שר חדש ונמרץ  לשר איוב קרא  עדי לסקר, ביתרי בנשמה.

אפשר עכשיו לראות את העשייה הגדולה של השר הנמרץ.

בהצלחה לעדי ולאיוב !

מתח בליכוד
החקירות של ראש הממשלה נתניהו יוצרות מתח רב בליכוד.....
תנחומים ליואב שמחי יור העל עם פטירת אימו
תנחומים ליואב שמחי יור העל עם פטירת אימו .
הליכודיאדה בסוף ינואר ב-26-01

שרים חברי כנסת ומאות חברי מרכז מגיעים לליכודיאדה בסוף ינואר ב-26-01במלון קלוב הוטל באילת.

כולם שם נערכים לבחירות מקדימות , דמי לפריימריס.

כנסים גדולים בת''א ובפ''ת

כנסים גדולים בת''א ובפ''ת ,בחג החנוכה חוגגים בליכוד עם שרים וחברי כנסת.

עכשיו נערכים לליכודיאדה ובכנסים מחולקים עיתונים המכינים את הליכודניקים לליכודיאדה.

הכנסים בליכוד

אמש התקיים כנס הסברה של השר גלעד ארדן בכפר המכבייה, לארטע הגיעו לערך כ-650 איש פעילי ליכוד.

ביום ראשון בערב התקיים טקס הדלקת נר חנוכה כל השר ישראל כץ וחברי כנסת נוספים בהוד השרון , בכנס שאורגן ע''י יגאל הררי חבר מועצת העיר בהוד השרון , בהנחיית אבי הררי ראש המועצה אבן יהודה ובחסות האתר הכל פוליטיקה.

בערב השתתפו החכים נורית קורן , אורן חזן והמועמדים השונים , רו''ח שמעון שראל מחיפה , עו''ד משה הרשקוביץ מרעננה ועוד.

ביום שלישי ייערך הכנס הגדול במודיעין בהשתתפות השרה מירי רגב ויו''ר השלטון המקומי וראש העיר מודיעין חיים ביבס.

20-12-16 הודעת אבל

הודעת אבל - בצער וביגון רב אנו מודיעים על פטירתה של  אוריה שבירו ז''ל רעיית ראש העיר אריאל .

שבעה בבית המשפחה רחוב ההרדוף 7 אריאל

ליכודיאדה באילת בחודש ינואר

ליכודיאדה באילת בחודש ינואר ב-26-01-17  , מעין פריימריס בליכוד.

 המגזין הכל פוליטיקה יוצא במהדורה מיוחדת לחנוכה ויופץ גם בליכודיאדה וגם בכנס בטבריה. ב- 12-01-17

חג אורים שמח

בליכוד מדליקים נרות חנוכה !השר ארדן, השרה רגב , יור הכנסת עורכים בחג הדלקת נר,המרכזי הוא במודיעין עם חיים ביבס ראש העיר מודיעין.

30-11 כנס חנוכה גדול בהוד השרון
כנס חנוכה גדול בהוד השרון ביום ראשון 25-12-16 בשעה  19:30ביוזמתו של חבר מועצת העיר יגאל הררי בהנחיית אבי הררי מנכ''ל פורום מחל וראש המועצה באבן יהודה , הארוע בחסות האתר הכל פוליטיקה. הציבור מוזמן
ארכיון חדשות

חיפוש

הרשם לניוזלטר

סקר

האם שר התחבורה והמודיעיין ראוי להיות ראש ממשלה?
 כן
 לא
 יתכן
 לא החלטתי
דעה אישית על הרצח הנתעב
שבוע טוב וקשה !
עם היוודע דבר הרצח של החייל תומר חזן ע''י פלשתיני שב''ח , שעבד עם תומר במסעדה יש לפעול ביד קשה נגד השב''חים ולגרשם מיידית מהמדינה וכן יש להעניש בחומרה את המעסיקים שנותנים ידם באופן בלתי מודע למקרי רצח שכאלה.
הממשלה צריכה לעכב את שחרור האסירים הבטחוניים בסבב השני, וכן צריכה לדרוש את הפסקת ההסתה ברשות הפלשתיניתכתנאי לחידוש המו''מ!
עוצמה ללא פשרות!

המו"מ הקואליציוני, הגישה הליברלית ומה שבינהם.

המו"מ הקואליציוני, הגישה הליברלית ומה שבינהם.- מאת צחי נחמני קרית מוצקין

         בכל תקופת המו"מ נזרקו סיסמאות חדשות לאוויר, וביניהן "אנחנו לא מדברים על תיקים אלא על מהות".  דברים אלו חזרו מספר פעמים בכל מיני מצבים ומכל מיני מפלגות. כפי הנראה כרגע, הממשלה שתקום תהיה מורכבת ממפלגת הליכוד ביתנו, יש עתיד, הבית היהודי והתנועה.                              אין ספק שבבחירות האחרונות הציבור אמר לנתניהו: "אנחנו רוצים אותך ראש ממשלה, אבל אנחנו רוצים את א,ב,ג ו-ד לידך". כאזרח במדינת ישראל כולי תקווה שבאמת יבוא השינוי והמהות עליה נלחמו המפלגות תמומש: שוויון בנטל, הורדת יוקר המחיה, הורדת מחירי הדיור. אך לפני כן אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו, האם אנחנו רוצים שיווין בנטל או שמא אנו רואים בשוויון נטל? האם הורדת יוקר המחייה תהפוך אותנו למאושרים יותר? למעושרים יותר? לבריאים יותר? או שמא תיצור אצלנו סיפוק מיידי ללא הסתכלות על עצמנו? הקמת הממשלה הוכיחה שכל מי שרצה פוליטיקה חדשה לא עשה כך אלא, המשיך את המשחק הפוליטי הנפוץ ורק יצר מכבסת מילים שיישמעו טוב לציבור. לדוגמא-

          התעקשות על מספר תיקים נמוך. אז נכון שיהיו 22 שרים בממשלה, אך מה זה אומר שר עם סמכויות מורחבות? לדוגמא בנט - שר כלכלה, מסחר, ירושלים והתפוצות.. אלו הסמכויות המורחבות? זה אומר ג'ובים בכל סמכות, זה אומר לדאוג לאנשי המנגנון שהעלו אותו לחמישה עשר מנדטים, אני לא חושב שזה פסול, זהו המשחק הפוליטי, אבל אל תחשוב שאנחנו מטומטמים. כנ"ל לגבי כל שר שיש בו סמכויות מורחבות, הדבר הזה יקרה כנראה עד שהציבור יבין שהמאבק צריך להיות בין-גושי ולא על פי גחמות. גוש ימין, גוש שמאל, חרדים, מיעוטים. בכל מקום בעולם קיים גוש ימין וגוש שמאל והויכוחים הם כלכליים, בישראל שידרגו את השיטה ועברו למאבק על מהות, עקרונות.                                    

דוגמא נוספת - שוויון בנטל - מישהו שאל את צה"ל האם הוא רוצה שכולם יתגייסו? האם הוא צריך את המתגייסים החדשים? מישהו בדק אולי שווה לעבור למודל של צבא מקצועי כמו כמעט בכל מקום בעולם? לא. זה נשמע טוב "נגייס את כולם!" (את כולם מתכוונים לחרדים בלבד, אף אחד לא דיבר על גיוס ערבים).                                                                                                                                                   דוגמא אחרונה - ביקשו לעשות שינוי אזרחי לטובת הציבור והורדת מחירי הדיור, אך איך השינוי יתבצע? משרד הפנים, ששולט בוועדות התכנון והבנייה, נמצא אצל הליכוד ביתנו. משרד השיכון, ששולט על מנהל מקרקעי ישראל, יושב אצל הבית היהודי ומשרד האוצר יושב אצל יש עתיד, כאשר כל אחד יפעיל שרירים על מנת להראות מה הוא עשה ויכין את הקרקע לבחירות הבאות ולא יהיה מוכן לוותר למשרדים השונים ייווצר מצב שהעתיד בליכוד ביתנו ואחדותינו רחוקה מלהיות הבית היהודי המוסרי והערכי שגדלנו עליו.

         הגישה הליברלית נשענת על השקפת העולם המעמידה את הפרט וחירותו במרכז. מדגישה את ערך החירות בכל תחומי החיים, כולל חירות כלכלית. מניחה שחירותו של אדם צריכה להתממש בכל תחומי החיים, וחירות זו משמעה שהאדם אחראי לעצמו בכל דבר ועניין, כולל התחום הכלכלי. על פי גישה זו על המדינה לדאוג לשוויון פוליטי ושוויון בפני החוק (שוויון משפטי), האוסר אפליה מכל סוג שהוא (כולל בתחום הכלכלי-חברתי), אך עליה להימנע ככל האפשר מלהתערב בענייניו הכלכליים והחברתיים של הפרט, ולכן אין היא צריכה ליזום פעולות להבטחת שוויון ההזדמנויות החברתי- כלכלי. גישה זו מסתפקת לרוב בשוויון הפורמאלי- הבטחת יחס שוויוני לכל הפרטים. התערבות המדינה בתחום החברתי- כלכלי צריכה להיות מינימאלית ביותר, והיא נדרשת רק במקום בו ישנה פגיעה בכבוד האנושי ובקיום הבסיסי, האלמנטארי, של הפרט, ובמקרים בהם היא חיונית לקיומה של המסגרת המדינית. הגישה הליברלית מעודדת כלכלת שוק, יוזמה פרטית ותחרות, כלכלית וחברתית, בין הפרטים בחברה. גישה זו מאמינה שאם תינתן לכל פרט ופרט החירות הכלכלית לממש את הפוטנציאל הטמון בו כך יהיה לו, ולחברה שסביבו, טוב יותר. כמיהתו של ז'בוטינסקי להגשמתו של הליבראליזם ליוותה אותו כל השנים, והתקווה קיננה בו, שעל כל הסערות האדירות, על אף כל מחלות האנושות שניתכו על המין האנושי בין מלחמות העולם הראשונה והשנייה עוד יבוא, בעידן של רגיעה ופיקחון, יומו של הליבראליזם האמיתי. הליכוד הוקם על בסיס תורתו של ז'בוטינסקי, מנחם בגין כינה את הליכוד כתנועה לאומית ליברלית. על זה שהליכוד הוא לאומי לא ניתן להתווכח, על הליברליות שלו ניתן. כאשר תוריד את אחת מ"הלמדים" תישאר או רק לאומי או רק ליברלי דבר אשר לאורך זמן יפגע בחלום הציוני שלשמו הגענו לארץ ישראל. לפני ארץ ישראל לא היינו עם ולא היינו קיימים. על אדמת ארץ ישראל נוצר, משברי עמים שונים, העם העברי. על אדמת ארץ ישראל גדלנו, עליה היינו לאזרחים. ביצרנו את אמונת האל האחד, נשמנו אל קרבנו את רוחות הארץ, ובהיאבקנו לעצמאות שמרנו על כבוד האחר, המיעוט, הגר והפרט. כל אשר עברי בקרבנו ניתן לנו על ידי ארץ ישראל. כל השאר איננו עברי.

           נחזור לרגע למו"מ הקואליציוני והבטחותיו השונות, אינני חושב שמישהו והנבחרים יוכל לעשות מהפיכה של ממש, אך לפחות טוב תעשה הממשלה עם תבטיח בשנה הקרובה את "חמש המ"מין" של ז'בוטינסקי - "מזון, מעון, מלבוש, מורה, מרפא". אלו הדברים העיקריים שהציבור רוצה ודורש ועליהם הוא ייתן את תמיכתו בבחירות הבאות!


מי שעיניו בראשו....!
אנחנו אחרי הבחירות וטוב שכך.
אני שמח שנתניהו כיו''ר הליכוד ימשיך לכהן כראש ממשלה , אני ממש כואב את המפולת של הליכוד , ויש לי על כך תובנות רבות באשר להתנהלות הליכוד במשך 4 שנים ביחסו למעמד הביניים,
קצת ננוח ונעכל את מה שקרה ואח''כ נחשוב מה עושים.
מי שעיניו בראשו בטוח שצריך לשנות דברים ,גם בהנהגה וגם בשטח.
הדבר הראשון שנתניהו צריך להפנים כמנהיג הליכוד , הוא לשלב אנשים חדשים , פנים חדשות בממשלה שלו , הציבור רצה ועשה שינוי .
הפנים החדשות בממשלה שלו בעיניי , זו ח''כ מירי רגב שראויה לתפקיד שרה בכל פרמטר אפשרי ! ומטוב שעה אחת וקדם......
תחשבו על כך .......!

הרחוב הערבי - לאן?

הרחוב הערבי - לאן?
שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"

"חדשות מחלקה ראשונה", 28 לדצמבר 2012, http://bit.ly/THEDDA
English edition: http://bit.ly/TgPa4w

ההערכה שנסיקת האסלאם ברחוב הערבי מונהגת על ידי כוחות מתונים ופרגמטיים מנותקת מהמציאות.

ההנחה שהכוחות האסלאמיים העולים ברחוב הערבי שואפים להימנע מאלימות, להרגיע את הרחוב הערבי, להתמקד בכלכלה יותר מאשר בהשלטת והפצת האסלאם ולהגביר את שתוף הפעולה עם המערב, מקריבה את המציאות על מזבח הרהורי-הלב.

התובנה ש"אביב ערבי" מאפיין את הרחוב הערבי, ומגבש חזית של צעירים מונחי-דמוקרטיה וגורמים אסלאמיים מפוכחים למיגור משטרי עריצות, מתרסקת יום-יום אל צוקי המציאות המזרח תיכונית.

עיראק הופכת בהדרגה למדינת-חסות של איראן, אויבתה המרה ביותר של ארה"ב, למרות מאמץ הדמוקרטיזציה האמריקאי, ובעקבות נסיגת הכוח האמריקאי מעיראק.
משטר אל-מאליכי השיעי הפך לצינור האספקה הקריטי של נשק איראני למשטר אסאד, ומשמרות המהפכה של איראן מעמיקים מעורבותם בעיראק.

מצרים הופכת בהדרגה למדינת שריעה, והנשיא מורסי נתון להשפעת המנהיג הרוחני של "האחים", מוחמד בדיע, וחאיראת אל-שאטר סגנו לשעבר של בדיע. החוקה החדשה תשדרג את השפעת ההנהגה הדתית על זכויות האזרח, תאפשר הקמת "משטרת מוסר" ותטיל עונשים בסגנון המאה השביעית על ניאוף וגניבה.

לוב מנתצת את תקוות המערב לניצני דמוקרטיה לאחר 42 שנות דיקטטורת קדאפי. רצח השגריר האמריקאי ושלושת אנשי מחלקת המדינה בבנגזי, ומלחמת האזרחים חסרת-התקדים באכזריותה אינם דומים ל"מצעד הדמוקרטיה". פיצול אלים, שבטי, אתני, דתי ורעיוני – כגון טבח האפריקאים של העיר טוארגה על ידי ערביי העיר מיסראתה - הפך את לוב לזירת קרב יומיומי בין מיליציות טרור מוסלמיות.

תימן לאחר 33 שנות דיקטטורת עלי עבדאללה סלאח הפכה לבסיס מתעצם של "אל קעידה" המשסה יותר מתאבדים נגד אישי ממשל, מנהיגי שבטים ומטוסים הממריאים לארה"ב. הטרור המוסלמי משכיל למנף את היריבות הבין-שבטית, אי-היציבות וחולשת השלטון המרכזי השורשיים בתימן.

בחריין – נמל הבית של הצי החמישי האמריקאי – נאנקת תחת 22 חודשי ההתנערות של הרוב השיעי בן 70% הפועל, בסיוע איראן השיעית, להחלשת שלטון המיעוט הסוני.

לבנון, המתערערת עקב טרור החיזבאללה ומלחמת האזרחים בסוריה, מציגה רה"מ, סגן רה"מ, שרים לשעבר, יו"ר בית הנבחרים, צירי בית נבחרים והמופתי של טריפולי הנעדרים מארצם משקולי ביטחון. פוליטיקאים בכירים נוספים מרותקים לבתיהם מחשש לביטחונם.

סוריה שכלה יותר מ-40,000 הרוגים, מאז מרץ 2011, בקרבות בין אסאד הנתמך על ידי איראן, עיראק ורוסיה לבין אופוזיציה דתית, אתנית, פוליטית ורעיונית הנתמכת על ידי סעודיה וקטאר.

התסיסה הגוברת באלג'יריה, ירדן ומדינות המפרץ הפרסי והפיצול בסודן, עיראק, תימן, לוב וסוריה, מעידים שצפויה התפרצות נוספת של הר הגעש ברחוב הערבי.

השינויים הדרמטיים במציאות המזרח תיכונית – ללא קשר לעניין הפלשתיני ומדיניות ישראל – מחייבים שינויים דרמטיים במדיניות ישראל וארה"ב.

ההחמרה הדרמטית של האלימות, אי-הוודאות, אי-היציבות, אי-האמינות והבוגדנות ברחוב הערבי – השופכת אור על שברירות הסכמים ובריתות במזרח התיכון – מחייבת החמרה דרמטית של צרכי הביטחון של ישראל.

הקצנת השנאה לארה"ב ברחוב הערבי, נסיגת ארה"ב מעיראק, הנסיגה הצפויה מאפגניסטן והקיצוץ הצפוי בתקציב הביטחון האמריקאי מחייבים שדרוג דרמטי של שיתוף הפעולה הישראלי-אמריקאי לתועלת שני הצדדים.


נס חנוכה בימינו /

נס חנוכה בימינו /

 

מאת: זאב בן-יוסף

 

 

בחג החנוכה חובה לשנן לעצמנו את הלקחים והסיבות של מרד החשמונאים ביוונים שהעניק לנו עצמאות מדינית במשך עשרות שנים, לעומת המרד המאוחר יותר ברומאים שגרם לחורבן נורא ואובדן עצמאותנו במשך אלפיים שנה

 

 

מי שמתלבט האם חנוכה הוא חג דתי או לאומי מתעלם מהעובדה שהיהדות מעולם לא הפרידה בין השניים. היהדות בכללה היא שלשלת אחת בת שלוש חוליות, שילוב של תורת ישראל עם תולדות עם ישראל והקשר המתמיד לארץ ישראל. נותקה חוליה אחת – אבדה משמעותן של שתי החוליות הנותרות.

חנוכה הוא חג הניסים: נס הניצחון של מעטים מול רבים, היהודים המעטים והדלים בנשק אך מאוחדים בחוסן רוחם, שלחמו באימפריה יוונית כבירה והצליחו להביסה ולשחרר את מקדשם מעול כובשים זרים, טיהרו אותו וחגגו את חנוכתו מאז ועד היום. תוך כדי חנוכת המקדש, אירע נס פך השמן, כאשר לא נמצא בכל אזור המקדש מספיק שמן כדי להדליק את המנורה. נמצא רק פך קטן ובו שמן שהספיק ליום אחד בלבד. נעשה נס והשמן הספיק לשמונה ימים. לפנינו נס לאומי משולב בנס דתי.

עצם ניצחון המכבים-החשמונאים והצלחתם להקים ולקיים מדינה עצמאית נתפס בצדק כמו נס של ממש, אולם ההיסטוריה מגלה לנו שהעם היהודי זכה לעצמאות לתקופה קצרה בלבד של 79 שנה, שלאחריה היה המרד באימפריה הרומית החדשה, שגרם לאובדן עצמאותנו למשך אלפיים שנה.

בתום 79 שנות מלכות חשמונאי שוב פלשה לארץ ישראל אימפריה כבירה, הקיסרות הרומית, בניסיון לכפות תרבותה ודתה על היהודים, שהתקוממו גם הפעם. חג החנוכה ממחיש לנו את לִקחי הפער העצום בין הניצחון הגדול של החשמונאים, לבין המפלה הנוראה ב"מרד החורבן" נגד הרומאים. כיצד ומדוע נחלנו ניצחון מזהיר במרד הראשון ונחלנו מפלה אובדנית בשני?

 

כדי להשיב על כך נזכיר כי תקופת העצמאות המדינית הראשונה של עם ישראל נמשכה 428 שנה - מִמָלכוּת שאול ועד המלך צדקיהו (1025 - 597 לפנה"ס). הישרדות ממושכת זו של עצמאות מדינית התאפשרה רק לאחר שקם שלטון חזק שהצליח לאחד את השבטים המפורדים והמסוכסכים למסגרת מדינית אחת שהקפידה לשמור על מורשת תורת ישראל. קרוב לסוף ימי מלכויות ישראל ויהודה התרופפה הדבקות במורשת והחלה פולשת השפעה של תרבויות זרות לחוגים רחבים וגם לשלטון. אזהרות הנביאים לא הועילו ושתי המלכויות איבדו לבסוף את עצמאותן המדינית.

 

המרד ביוונים וניצחון המכבים איפשר להקים מדינה יהודית עצמאית שהצליחה לשרוד 79 שנים, מתקופת שמעון הנשיא עד כיבוש פומפיוס (63 – 142 לפנה"ס). הסיבה העיקרית למפלת המלכות החשמונאית הייתה ההתייוונות המתחזקת שגרמה ליהודים רבים לנהות אחר התרבות ההלניסטית הקורצת ולנטוש את מורשת ישראל. התרופפות לאומית זו שהביאה לשִׂנאת חינם ולמלחמת אחים, גרמה לאובדן העצמאות המדינית בפעם השנייה.

מאז ועד שנת 1948, במשך 2,011 שנים, לא זכו היהודים לעצמאות מדינית בארץ ישראל למעט שלוש שנות עצמאות רופפת בזמן מרד החורבן ועוד שלוש שנים כאלה בזמן מרד בר-כוכבא.

 

מאז הקמתה של מדינת ישראל ועד היום נמשכת עצמאותנו המדינית השלישית 64 שנים בלבד. נשאלת השאלה – האם שוב זכה העם היהודי רק בעצמאות מדינית זמנית והאם אפשר שלאחר 70 שנה, 80, 200 או 400 שנות עצמאות יהודית נאבד אותה שוב. עדיין יש השואפים להשמידנו ועדיין רבים במדינה נוהים אחר תרבות מערבית זרה ומתרחקים ממורשת ישראל - אותם תנאים שהביאו לפירוד ומלחמות אחים ואשר גרמו פעמיים לאיבוד עצמאותנו בעבר.

 

יש כאלה החושבים שעוצמה פיזית היא תנאי להישרדות. ההיסטוריה הלאומית שלנו ובמיוחד לקח הניצחון הגדול של המכבים המעטים מול היוונים הרבים והחזקים, צריכים להבהיר לנו שפירוד ונהייה אחר תרבויות זרות קוסמות עלולות להביא לאובדן עצמאותנו ואולי אף לאובדננו המוחלט, גם אם נרכוש עוצמה פיזית עדיפה. רק אחדות לאומית ושמירת המורשת היהודית תבטיח את המשך ההישרדות של העם היהודי כלאום עצמאי במולדתו, שאין לה אח ורע בהיסטוריה האנושית כולה. רק אחדות כזו תבטיח את התגשמות נס חנוכה בימינו – ניצחון ששת המיליונים המעטים מול מאות מיליוני האויבים שמסביב.

 

 

הכותב, זאב בן-יוסף, הוא פובליציסט ועורך כתבי עת, איש הסברה ויחסי ציבור מזה יובל שנים, בעל תואר ראשון במדע המדינה ויחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית, משלים בה תואר שני בפילוסופיה של המדעים.

 

 

 


פריימריז, איחוד ומה שבניהם.

פריימריז, איחוד ומה שבניהם.


           לפני לא פחות משבועיים ניתנה יריית הפתיחה למערכת הבחירות לכנסת ה-19, כולם הכינו גרונות, גיהצו חולצות ומוכנים להילחם על כל קול של מתפקדי הליכוד. פריימריז בכל מפלגה, בכל מקום, הוא חגיגה לדמוקרטיה, נותנים לחבר המפלגה שמשלם דמי חברות להשפיע ולקבוע את הרשימה שתייצג את מפלגתו בבית הנבחרים.                                                                                           כאשר מגיע הפריימריז צצים כל מיני דילים לטובת ח"כ כזה או אחר על מנת שכל סניף יבחר במועמד הראוי והטוב ביותר.                                                                                                                                    כאשר יש ריבוי מתמודדים קשה לדעת מיהו הטוב ביותר, מיהו הקיצוני ביותר, מיהו המתון ביותר וכו'. אך על כולנו חלה החובה להציג לציבור רשימה טובה מאוד שהציבור יוכל להיות גאה בה, הרי בסופו של דבר עם הרשימה הזו באים לבוחר ב-22/01/13.

           האיחוד המדובר בין הליכוד לישראל ביתנו, לדעתי, יחזק את הליכוד ויחזיר את האמון למערכת הפוליטית כלפי העם, בפעם האחרונה שמפלגה זכתה ב-40 מנדטים ומעלה היה אי שם בשנות ה-80 אז היה ויכוח של נצים ויונים, חלוקה שווה בין הגושים, גוש ימין וגוש שמאל. מאז מעמדם של הגושים הלך ופחת והחלו לצוץ מפלגות כפטריות אחרי הגשם, דבר אשר גרר אחריו ריבוי מפלגות והיעדר גושים, כפועל יוצא מזה החל להתפורר מעמדם של המפלגות הגדולות ומעמדם של אנשי הציבור שנבחרו. המפלגות היו מובלות, ונופלות לסחטנות של מפלגות קטנות על מנת לספק את הבוחרים שלהם.                                                                                                                          לפיכך, האיחוד הזה מחזיר עטרה ליושנה, אם יורשה לי להשתמש בסלוגן של ש"ס, הרי האיחוד הזה ימנע מהם לפחות את הניסיון הציני שלהם לשימוש בדת ובתורה כבלעדית. האיחוד הזה יגרום לכך שהגוש המרכזי והגדול יוכל למשול, יוכל לקבל החלטות הרות גורל ללא חשש מסחטנות מפלגתית מסויימת אשר תגרום לזעזוע של המערכת בכל פעם שמישהו יצייץ.

מפלגת ליכוד ביתנו, לאחר בחירתה ב-22/01/13, להיות אמיצה ולקבל החלטות שישנו את חיי כולנו; שיווין בנטל, שינוי שיטת הממשל, קביעת חוקים אשר יבטיחו לנו כאזרחים את האפשרות לחיות בחירות מוחלטת לעוד מאות שנים ללא גחמות של ציבור כזה או אחר. מפלגת ליכוד ביתנו תצטרך לשנות את מבנה הכלכלה והמשק בישראל על מנת שיותר אנשים יעבדו ולא ציבור אחד יישא על גבו את כל הנטל. ללא האיחוד הזה בנימין נתניהו היה נדרש לשוב ולהיות קוסם ולתפקד עם ריבוי מפלגות כשמפלגתו מקבלת מתחת ל-40 מנדטים.                                                                                                                                     אך אל לנו לשכוח שלמרות האיחוד הזה והאפשרות ליצירת מפלגה עם מעל ל-40 מנדטים בפעם הראשונה מזה שנים יש לנו חובה מוסרית, ערכית וציבורית לבנות רשימה שתוכל להנהיג את המדינה קדימה, רשימה שתהיה אחראית ותרצה בטובת כל רובדי האוכלוסייה על כל שסעיה, רשימה שהבוחר ב-22/01/13 יוכל להגיד שהוא מעריך כל אחד ואחת ברשימה והוא סמוך ובטוח שרשימה זו תדע לנווט את הספינה בצורה הטובה ביותר.

           לכן, אל תסתכלו רק על הטובה האישית של הסניפים הבוחרים הסתכלו גם על טובת הכלל כאשר אתם הולכים לסמן את שמו של המועמד המועדף עליכם, כי עם הרשימה שנבנה ננהל למחרת את המדינה.

בהצלחה

 

צח נחמני

 


"הבעיה הישראלית פלסטינית" כסכסוך נדל"ן בין שכנים

 "הבעיה הישראלית פלסטינית" כסכסוך נדל"ן בין שכנים
                                                                                                                         דרור עמית
היסטוריה:
הסכסוך הישראלי פלסטיני החל בהתישבות היהודים בתחומי השלטון התורכי ואחריו הבריטי בחלקי ארץ ישראל השונים בתקופה המכונה "תקופת העליות " ומקורו בתחושה שגברה והלכה מצד האוכלוסיה המקומית המוסלמית, שהעולים החדשים מתישבים בשטחים שבאופן מסורתי היו נתונים לשליטתם ולשימושם הבלעדי, דוחקים את רגליהם ומצרים את צעדיהם. הרחבת הערים הקיימות היהודיות, שטחי החקלאות שבבעלות יהודים, הוספת הישובים השונים ברחבי הארץ בשיטת חומה ומגדל, המוצבים והאדמות שעברו לבעלות יהודים בעיקר ע"י הסוכנות וקק"ל העצימו את התחושה הזו .
התפתחות הסכסוך:
גופים מדיניים אינטרסנטים כגון ההנהגות של המדינות הערביות שלהן גבולות משותפים עם ישראל ובראשן מצריים, סוריה וירדן השתמשו וליבו איבה זו של מוסלמים ליהודים במדינותיהן כנגד מה שכינו: "הסכנה הציונית", על מנת להצדיק את שלטונן, לבסס אותו ולהסיט את ענייני הציבור הערבי מאי הלגיטימיות השלטונית שלהן כהנהגות ריבוניות ולא דמוקראטיות, אל ענייני החוץ, שכביכול בוער לעסוק בהם כגון שמירה כביכול על גישה למקומות הקדושים למוסלמים, המחוללים בישראל, שמירה על זכויות האחים הפלסטינים, הנגזלות כביכול בישראל וכיו"ב.
אל קולות אלו הצטרפו במשך השנים מנהיגים דתיים מקומיים כמו חאג' אמין אל חוסייני בירושלים, הגמעה האיסלאמיה המצרית ומוסדות ואישי דת שונים מרחבי העולם המוסלמי שהשתמשו בסכסוך על השליטה בשטחים כדי לקדם אג'נדה אנטישמית, קיצונית מצידם.
כאשר לכל אלו מצרפים גורמים בינלאומיים הבוחשים בקדירת הסכסוך ובראשן, מן הצד האחד ארה"ב, הרואה בצד הישראלי כדמוקרטיה היחידה המבוססת באיזור ובעלת האופי המערבי, כחוד החנית שלה וראש גשר לקידום האינטרסים שלה במזרח התיכון, ומן הצד השני רוסיה וקודם לכן בריה"מ אשר לה אינטרסים כלכליים ופוליטיים נרחבים בעיקר עם אירן וסוריה בתחומי הגז והאנרגיה.
המצב כיום:
התבססותה של מדינת ישראל בפועל בשטח, ביחוד לאחר מלחמת ששת הימים והתווספות השטחים הכבושים לתחום המנהל הישראלי, הגירת חלק גדול מאוכלוסית הפליטים ללבנון, ירדן ומחנות פליטים שונים. ההכרה הבינלאומית שהחלה בהצהרת בלפור, המשיכה באישור חבר הלאומים והכרזת המדינה ועד לקביעה וסימון הגבולות הרשמיים בהסכמי אוסלו השונים, יצרה מצב שבו הצד הישראלי הוא בעל השררה, המנהל והאחריות. אולם, בפועל בשטח, העם הפלסטיני כמי שמאכלס בעיקרו את רוב רובו של השטח הנתון למחלוקת, והנתמך בחזית ערבית הוא המחזיק והתובע של הזכויות בשטחים אלו המכונים בפי כל "השטחים".

 הסכסוך הנ"ל משהסלים, וההצטברות של הגורמים המדיניים והדתיים - מה שמכונה בתחום מדעי המדינה כ"שסעים מצטברים" הפכו אותו לסכסוך כולל בין יהודים ומוסלמים, ישראלים וערבים  ובעצם למלחמת שרשרת קשה ומרה הנמשכת כבר כמאה שנים, גובה עשרות אלפי קורבנות בשני הצדדים הניצים ועלותה מיליארדים רבים של דולארים שנלקחים על חשבון תקציבי רווחת החיים של האוכלוסיות באיזור.
נסיונות קודמים לפתרון:
אפילו שבעצם כל הסכם שנחתם בין הצדדים, החל מהסכם השלום בין ישראל למצרים, לירדן והסכמי אוסלו בין ישראל וההנהגה הפלסטינית כללו מרכיב משמעותי של התיחסות לשטחים והקרקעות שבמחלוקת בין הצדדים  וכמו כן נקבעו סדרי העברת שטחים מצד לצד על בסיס של "שטחים תמורת שלום", למרות כל אלה, מהות ההסכמים היא בטחונית מדינית ועל כן נושא ההחזקה בשטחים השונים היה משני לנושא הביטחון והיה תלוי ועומד על  עקרונות כמו "עומק השלום כעומק הנסיגה" – בפי ממשלת רבין פרס, "יתנו יקבלו! לא יתנו לא יקבלו!" – בפי ממשלות ברק וביבי.
כל אלה הפכו את תהליך ההסדרה של חלוקת הרכוש באזור לבן ערובה של אירגונים ופלגים קיצוניים משני הצדדים, המתנחלים מן הצד הישראלי ואירגוני הסירוב מן הצד הפלסטיני ערבי. העימות הבלתי פוסק והחיכוך מצידם מנציח מצב לעומתי מלחמתי ומונע אקלים של הדברות, הסדרה וסיכום בבחינת "כאשר התותחים רועמים המוזות שותקות". בהתאם לכך גם הנסיגות החד צדדיות שבצעה ישראל מדרום לבנון ומרצועת עזה לא צלחו להסדרת הסכסוך שכן לא עוגנו משפטית, לא התלוו להם כללים, הסדרים, חתימה על הסכמים, מנגנוני פיקוח, תנאים מתלים, סעיפי פיצויים להפרה וכיו"ב מנגננונים משפטיים נוספים להסדר.
הצעה לסדר:
ניתוק מן האלמט והרובד הדתי הבלתי מתפשר ובתוכו האלמט של יחוס קדושה לשטחים מצד שני הצדדים יוריד את מפלס האמוציות והחששות בין הצדדים. הפקעת העיסוק בנושא הפיתרון לסכסוך הנדל"ן מידי ההנהגה הפוליטית והמדינית של הצדדים השונים יביא לניתוק הסמכות להכרעה בדבר, ממחליטים בעלי דעות מוקדמות בלתי מתפשרות למחליטים אחרים, מקצועיים ובלתי תלויים וכמו כן גם ינתק את בחישת הגורמים הבינלאומיים השונים המעוניינים בהנצחת הסכסוך כדי למכור נשק ואמצעים שהם מיצרים לצדדים הלוחמים, ולהשגת מעמד ושליטה באזור לעצמם.
הפסקת העיסוק התקשורתי האובססיבי בפרבוקציות של הפלגים הקיצוניים שבצדדים השונים כגון פעילות הטרור של אירגוני הסירוב מן הצד האחד והקמת מאחזים לא חוקיים ע"י מתנחלים מן הצד השני, יורידו את מפלס הלהבות בדעת הקהל ויאפשרו בחינה עקרונית אמיתית , עמוקה ומקיפה לסכסוך שלאחר כל ההסרות הללו , נשאר במהותו  סכסוך נדל"ן – ריב בין שכנים על שימוש ושליטה בשטח שהם נמצאים בו.
כל הדברים הללו יאפשרו לסכסוך הנדל"ני הזה להחליף שדה קרב פוליטי בעימות משפטי. להיות בבחינה של בוררות משפטית – המנגנון היחיד שיכול, מוסמך, מוכר בינלאומית ויכול מקצועית לסוגיה. זאת ע"י הרכב שיוסכם על הצדדים ובמנדט מלא וכללי לחלק את השטח בצדק על פי עקרונות שיקבעו לטובת שני הצדדים, מה שיאפשר להכריז על ליבת, מהות ומקור הסכסוך כפתורים.
מנגנון משפטי שאיננו פוליטי יוכל לקבוע הסדר על סמך ניסיון פסיקה של מאות שנים בסכסוכים על זכויות ובעלות במקרקעין. הבוררים יהיו חסרי פניות ועל כן בעלי סמכות בלתי מעורערת ע"י הלכי רוח משתנים בעמי האיזור, אשר חושדים תדיר במנהיגים הפוליטיקאים ופועלים ללא הרף לשינוי פועלם של אותם המנהיגים בעת חילופי שלטון המתבצעים, הלכה למעשה, השכם והערב במזרח התיכון.
אולי בתקופה זו שבה הבינה מדינת ישראל שיש צורך להקים בית משפט יחודי לענייני נדל"ן וכיום שוקדת על הקמתו, אפשר גם להפנים שמה שמכונה "הסכסוך הישראלי פלסטיני", אשר בהיותו סכסוך פוליטי, דתי ומדיני אינו ניתן לפתרון, בהתמרתו לסכסוך נדל"ני והסדרתו באמצעים משפטיים הוא פתיר ואפשרי להסדרה בנקל .

                                                                                הכותב הוא מהנדס בנין רשום ובעל תואר
                                                                                    במדעי המדינה ותולדות עם ישראל

 


אהרון ז'ל היה מלאך
תמיד אמרתי שאהרון מלאך מסתבר עתה שזה נכון , אהרון לא היה בן אדם אהרון פשוט היה מלאך רק שהוא חי על פני האדמה תקופה קצרה. על פני האדמה עשה רבות , היטה שכם היה אח חבר ורע , לעיתים נסך בנו הרגשה של אבא טוב ומטיב . לצערנו לא היה לו כאן מקום על פני האדמה לשנים ארוכות כי ידוע שמלאכים מקומם בגן עדן . בלתי אפשרי ולא ניתן לשכוח אדם שכזה . אי אפשר להזכיר את שמו מבלי שהעיניים מצטעפות , דומעות , הדמעות צורבות את העיניים אשר לא יראו את אהרון  עוד , בין החיים .
ואנחנו סברנו לתומנו שאנשים כמו אהרון הם בני אלמוות הלא לאדם טוב שכמותו אסור שיאונה רע והנה הוא נעלם ואיננו . הלב מסרב לקלוט והלב ממאן להאמין . זכרו לא ימוש מליבנו לעד , תהיה מנוחתו בגן עדן ונשמתו צרורה בצרור החיים .
אנו מאחלים לכל החברים באשר הם שנדע להאריך טיבם של אנשים טובים באמת .הלנה ודויד שמחי פתח תקוה .

אם במייסדים יש פלגנות אז...

מאת- דניאל כץ , מוותיקי הליכוד

בקבוצה של דולגין יש רק 60 חברי מרכז.
מר דולגין כינס את המסיבה שלו כאקט פלגני ולא הזמין את כל הותיקים.
החלק הגדול של הותיקים המונה 180 חברים מונהג ע"י עו"ד אהרון מלצר, הלל הרמן.השר ישראל כ"ץ והשר מיקי איתן.מר בוצר, שמעון שלוש, דניאל כ"ץ, בת שבע שטראוכלר שבח שטרן,ואחרים.שמנסים לאחד את הותיקים ופעולותיו של דולגין פוגעות קשות , גם התנהגותו הבילתי הולמת של דוד צבי פוגעות באיחוד.
ברצוני להזכיר לכולם כי אנחנו לא הסכמנו עם הקבוצה של שטרית בגלל דרישה שלו לא לצרף את דולגין לרשימה, ואנחנו אמרנו שלא פוסלים אף אחד. המילחמה המכוערת בברית חיילי אצל לא קשורה לותיקים.ומוטב שלא הייתה.
הגוף המאוחד והאידיאולוגי שלנו מתכנן להקים אגף ותיקים וגימלאים שישמור על המורשת.
אני פונה לכל חברי הקבוצה הנ"ל שבינהם יש חברים מעולים כמו אילן ביידני, ואחרים לשוב ולהתאחד עם הרוב ולהביא באמת את המייסדים לעמדת כח אידיאולוגית ישרה ומשפיעה. ותיקי הליכוד מהווים היום אחת הקבוצות החזקות ביותר בליכוד שכן כל חבריה מאוחדים ומגובשים כולם יחד סביב אידיאולוגיה שורשית צרופה, ללא שום מניעים זרים, (לגיבוש זה צריך להוסיף את הפלגנים כדי להיות באמת מאוחדים.)כשהאינטרס המשותף הוא - להשאיר את התנועה נטועה בשורשיה.
אני מקווה שמר דולגין ואיש סודו דוד צבי יחזרו מדרך הפלגנות ויתחברו לכלל.
ולכותב הכתבה הנ"ל אני פונה לדבוק באמת ולא לספר סיפורי מעשיות. דניאל כ"ץ
דור שני למיסדי הליכוד ותנועת החרות , מעורכי עתון חרות , היום , והמשקיף ,סולם.הירדן,ואיש לח"י וביתר מילדותו


מנהיג ללא דמוקרטיה – רודנות

דמוקרטיה ללא מנהיג – הפקרות
מנהיג ללא דמוקרטיה – רודנות

חברי מרכז יקרים!

הידעתם? יו"ר תנועתנו הכריז בישיבת הסיעה האחרונה "לא נחזיר את הליכוד אחורה".
שמעתם טוב? יו"ר תנועתנו אינו מעוניין ב-39 מנדטים לתנועת הליכוד, גם לא 38 ובטח שלא 45 מנדטים כבעבר. נוח לו 12 מנדטים ובמקרה הטוב לא יותר מ-27 מנדטים כי אז אהוד ברק יכהן לשמאלו, אלי ישי לימינו ושאר סיעות סקטוראליות יוכלו לזכות בהסכם קואליציוני בנכסי התנועה של כל משרדי הממשלה הכי משפיעים בניהול המדינה והעם.

חברי מרכז יקרים, נחמץ הלב לקרוא בעיתון ישראל היום מישיבת הסיעה מפי יו"ר תנועתנו "מרכז הליכוד לא יחזור לימי דוכני הנקניקיות והמעטפות". לחשוב שכל פועלינו רבת השנים, מרצנו, מאמצינו, זמן שעות משפחה, דלק על חשבוננו, שיחות מהנייד וכל זה שרק על מנת לעוט ולזכות בנקניקיה בזמן שאנו בוחרים את נציגינו לכנסת ישראל. ומפאת כבודו של יו"ר התנועה לא אתייחס לסגנון המעטפות. משפיל ומקומם מעצם ההכרזה מפי ראש תנועתנו וראש ממשלתנו. ומעורר תהיות על מה ולמה לנו, חברי המרכז, הסבל והרפש שמטיחים בנו?!

מכאן נעבור לקוריוז הבא, בעניין ההכרזה של יו"ר התנועה וראש הממשלה להתמודד על תפקיד נשיא ועידת התנועה. תמוה לחשוב שכל הבעיות המדיניות, הכלכליות, הביטחוניות, האיום האיראני, החברתיות ומצוקת העוני כולן כבר נפתרו והם מאחורינו. נותרה הבעיה האמיתית להתמודד לנשיאות הועידה של הליכוד.
אני זוכר בזמנו שראש הממשלה לשעבר, מר יצחק שמיר, תמיד היה אומר: "תנו לי להתעסק עם ענייני המדינה והעם ואתם חברי המרכז ופעילי השטח תתעסקו בענייני התנועה".
מנהיג זה ידע להיות מנהיג גורף נישא מעל ולא עסקן פוליטי.
הרי כולנו יודעים שמגמתו של יו"ר התנועה, מר בנימין נתניהו, ברורה ושקופה שברצונו להתמודד ליו"ר ועדת הנשיאות ע"מ להכתיב את סדר היום בוועידה לכיוונים הרצויים לו. מעצם היותו יו"ר התנועה וראש הממשלה יש לזה השפעה של תכתיב של עריצות שלטונית ועסקנות פוליטית והפרת הכרזתו המשוננת "שאנו תנועה שקופה, פרולריסטית ודמוקרטית". במגמה לא לאפשר לחברי המרכז להעלות הצעות לסדר בוועידה להצבעה שמטרתם לשינוי החוקה באופן דמוקרטי ולגיטימי. דבר שנוגד, מפר ופוגע בערכי יסודות התנועה שעל בירכה הונהגנו וחונכנו.
יש להציע ליו"ר התנועה שיצא מהתבנית הפרטית שלו ויחשוב ברמה של מנהיג ולא כעסקן פוליטי.

אנחנו חברי מרכז לא אורחי רגע. אנחנו מושרשים ושומרי החומה והתנועה חשובה לנו ובנשמתנו. התנועה חזקה יותר ממרכיביה, מנהיגים באים ומנהיגים הולכים, אך התנועה לעולם נשארת והדרך שבה אנו נוהגים מחייבת הערכה, כבוד והדדיות בין קודקוד הפירמידה של ההנהגה לבין בסיסה של חברי המרכז. שיתוף פעולה פורה זה מוביל להישגים חיוביים להאדרת התנועה ולמינופה למנדטים רבים ככל האפשר ליישום שלטון יציב ופורה למדינת ישראל.

חברי מרכז יקרים, אל לנו לחשוש, יש בידינו הכוח והיכולת. אנחנו מצוידים בחוכמה ובתבונה שצברנו במשך חברותינו בתנועה שנים רבות. יש לנו מיומנויות, תובנות, זיכרונות וגם כישלונות שמקנים לנו ערך רב המעשיר את מחשבותינו ומה עלינו לעשות לטובת התנועה והעם.
מחובתנו להתמקד בבחירת יו"ר הנשיאות לוועידה מתוך ראייה עניינית, שהנבחר יהיה אובייקטיבי, בלתי תלוי וחלילה לא סדר יום אינטרסנטי לשרת את דעתו ומחשבותיו וינהג בנאמנות ובהתמסרות מלאה לתנועה. להוביל להצגת הצעות להצבעה בוועידה שמגישים חברי המרכז גם אם זה לא לרוחם של מאן-דהו בהנהגה.
יש לזכור שאנו תנועה שחרוט על דגלה שקיפות, דמוקרטיה ופרולריזם והרוב יכריע ומי שחושש מערכים נעלים אלה וחושב לכפות את דעתו ההפוכה מכוח עריצות שלטונית, מרות ושררה מקומו אינו עימנו.

בדאגה לעתיד התנועה
שלמה מדמון
חבר מרכז ומזכירות התנועה


מוסף פוליטי ראשי » קוראים וכותבים עמודים: [1] 2 3 4 (פריטים: 38)

 

 

 

 

 

 

לפניות למערכת הכל פוליטיקה

Simply-Smart.com